בעמוד זה מופיעים פרסומים שונים של חברי UPA Israel בתחום עיצוב ממשק משתמש, שימושיות, חוויית המשתמש והנדסת גורמי אנוש. מעוניינת לפרסם כאן מאמר שכתבת? עבודה סמינריונית? עבודת תזה? אנא שלחי אלינו הודעת דואר אלקטרוני עם תמצית קצרה של הפרסום.
10 דרכים פרקטיות לתכנון ממשק משתמש של אתר אינטרנט מפלגתי לקראת בחירות, תומר שרון (2006).
חשבתי אולי להוסיף משירתו של ביאליק, או כל משורר גדול אחר, אבל אני לא זוכר בע"פ ולכן אוותר.
בעצם, אולי לא: וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד! אַךְ אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ – יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד!
וזה הסוף גבירותי ורבותי!
לקחנו מונית עם שני ישראלים שהיו איתנו במטוס, ערס מבוגר טיפוסי וכנראה חברה שלו. הגענו לאיזור הקוואסאן (יש כ"כ הרבה דרכים לכתוב את זה, אני מניח שרק בתאי זה נכון). זה רחוב שנקרא גם "רחוב התרמילאים". זה שוק אחד גדול, עם דוכני פירות, אוכל, בגדים, תיקים, מסעדות, נהגי טקסי וטוק-טוק, וכו'.. וכו'.. המחירים ממש נמוכים יחסית לארץ - אננס קר על מקל (ממש ממש טעים!) עולה 20 באהט (שזה בערך 2.2 ש"ח). ההרגשה שלי הייתה שכל אדם שני שנפנה אליו, הוא ישראלי.
הלכנו לאכסניה שהמליצו עליה מראש (גם אמא של אנה וגם מישהי שאנה פגשה במרפאת מטיילים). לקחנו שם חדר ב-390 באהט (40 פלוס שקלים לזוג ללילה!!) אכסניה נחמדה, עם מקלחת, מזגן (חובה - ההרגשה היא שהולכים בסאונה פינית בחוץ) ומיטה. פשוט ונחמד.
ביום הראשון לא עשינו עוד הרבה - הסתובבנו בקאוואסן והלכנו לישון.
למחרת נסענו לקנות מצלמה דיגיטלית בשבילי - הגענו לקניון עצום של אלקטרוניקה (ארבע קומות מלאות במוצרי אלקטרוניקה שונים). ניסינו להתמקח איתם על מחיר של מצלמה אבל זה היה מאוד קשה - מוצרי אלקטרוניקה לא זולים בהרבה מהארץ. בסוף קנינו מצלמה פשוטה (Canon A550), אבל לפחות עם כרטיס זיכרון של 2G. קיווינו ללכת לראות כמה מקדשים אח"כ אבל הזמן שביזבזנו בהתמקחויות והחום הכבד הכריע את הכף נגד. לקחנו מונית סירה לאורך הנהר חזרה לאכסניה שלנו. בדרך ראינו לטאה ענקית מתחת לאחת המדרגות אבל היא ברחה לפני שהספקתי לצלם.
בלילה הלכנו לשוק לילה - שוק ממש גדול עם חיקויים של כל המותגים שלא נרצה (ואני לא רציתי) ועוד כל מיני דברים נחמדים. ניסינו להתמקח עם מישהי - סתם כדי לראות עד כמה אפשר להוריד את המחיר, והצלחנו לפחות לחצי מחיר, והיינו גם מצליחים יותר אם היינו באמת רוצים לקנות. לכל אורך השוק עמדו אנשים שניסו לשכנע אותנו ללכת למופע שנקרא Ping-Pong - אישה שעושה כל מיני דברים עם איזורים אינטימיים שלה (אין צורך להסביר את מקור השם אני מניח) - לא ממש עניין אותנו ללכת אבל זה לא הפריע להם להציע עד בלי די..
אח"כ ישבנו שם במסעדה באיזור השוק, ואכלנו שרימפס. רמת השירות שם מאוד גבוהה - שלושה מלצרים/יות שירתו אותנו ועקבו אחרי כל צעד ושעל. הארוחה יצאה כמובן, בערך חצי אם לא פחות ממה שהיה עולה בארץ.
עד כה אין קלקולי קיבה רציניים..
היום בבוקר נסענו לשוק צף, שמרגיש ממוסחר משהו אבל עדיין חוויה מיוחדת. נסענו לשוק שנמצא כמעט שעה מחוץ לבנגקוק, עברנו בדרך חלק ניכר מהעיר הזו - היא פשוט עיר ענקית! בדרך ראינו גורדי שחקים לצד בתי כפר רעועים, ובכל בית - מקדש רוחות (בפעם הבאה - מה זה מקדש רוחות?)
זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי ממש במזרח ובאיזור טרופי (חוץ מהלחות המטורפת). הצמחייה ירוקה וגבוהה, ובאיזור עירוני שבו לא בנו, הייתה צמחייה גבוהה ועבותה.
אחרי שחזרנו נסענו לארמון המלך ולמקדש שלידו - ממש יפה, אשלח תמונות.